מנחימוב ואח' נ' גורדי בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה למתן הוראות למומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אסא זהר.

כפי שעולה מהבקשה, שלחו התובעים למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו ונדרשו על ידו לשלם סך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין המענה על השאלות.

התובעים טוענים כי שאלות ההבהרה נובעות מחוות הדעת וכי על המומחה היה להתייחס אליהן כבר בחוות הדעת ואילו המומחה השיב בתגובתו כי אין עליו כל חובה חוקית לענות על שאלות הבהרה ללא תמורה, כי לצדדים האפשרות לחקור אותו בבית המשפט על חוות דעתו ובכל מקרה, השאלות ששלחו אליו התובעים הינן מורכבות ומצריכות השקעת זמן מצדו.

"מומחה שמונה על ידי בית המשפט והגיש חוות דעת חייב, כחלק אינטגרלי מתפקידו כעד מומחה, להשיב על שאלות ההבהרה שבית המשפט התיר לבעלי הדין לשאול. קביעת שכר טרחתו של המומחה, שמונה על ידי בית המשפט, נתונה לסמכותו ולשיקול דעתו של בית המשפט (תקנה 131(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). במסגרת שיקול דעת זה, שוקל בית המשפט גם את הטרחה הכרוכה במתן מענה לשאלות הבהרה. גם אם טרחה זו לא נלקחה בחשבון בעת קביעת שכר הטרחה בגין חוות הדעת עצמה, רשאי בית המשפט לשקול אותה לאחר מכן, ולפסוק שכר טרחה נוסף בגינה." [ע"א 1684/98 פרמינגר, מהנדס נ' אזולאי (1999)].

עיינתי בבקשה ובתגובת המומחה.

אחר ששקלתי בדבר, הגעתי למסקנה כי על המומחה להשיב לשאלות ההבהרה בלבד וזאת על מנת שחוות דעתו תהיה נהירה וברורה לב"כ הצדדים ותוכל לשמש את הצדדים ואת בית המשפט בהליך.

מובהר בזאת כי המומחה אינו נדרש לביצוע פעולות משמעותיות ומורכבות בשלב זה, של שאלות הבהרה, אלא למתן תשובות לשאלות אשר יסייעו לצדדים להבין את חוות דעתו באופן המיטבי. זו מטרתן של שאלות ההבהרה. לטעמי, מתן מענה לשאלות אמור, ככלל, להיות כלול בעלות חוות הדעת אשר נקבעה במקרה זה על ידי המומחה ולא על ידי בית המשפט, זאת, כמובן, כל עוד השאלות הן אכן בגבולות הברורים של הבהרה בלבד.

היה ותידרש עדותו של המומחה במסגרת ההליך, ייפסק, כמקובל, שכרו של המומחה.

לפיכך, יתבקש המומחה להשיב, בקצרה, לשאלות שהועברו לו על ידי התובעים, זאת בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים. ב"כ התובעת תעבירה אל המומחה.

ניתנה היום, י"ב אייר תשע"א, 16 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: